עוף קר בתיבול קיצי – ילדות על קצה הלשון, עם ניחוח של רפואה סינית מסורתית
אף על פי שהקיץ מתקרב אל סופו, השמש עדיין שוהה כמו אורח שמתקשה להיפרד, אוחזת בחוזקה בחום העונה. באוויר יש יובש קל ועייף – זמן שבו הטחול והקיבה נוטים במיוחד לחולשה. לכן, על השולחן יש פחות בשר, והטעמים נוטים יותר לחמוץ וחריף, כדי לעורר את התיאבון שהתרפה מעט בחום.
עיר הולדתי היא בסצ'ואן. בסתיו ובחורף, העוף בדרך כלל נכנס למרקים סמיכים ומעלים אדים, שולח חום אל הלב והבטן. אבל בקיץ, אנחנו מעדיפים להגיש אותו קר – כמו סלט, אך עם החריפות והרעננות הייחודית של סצ'ואן. ג'ינג'ר ושום, שמן צ'ילי, רוטב סויה וחומץ מתערבבים בקערה ליצירת טעם שאין לו תחליף.
כשהייתי בבית ספר, הדוכנים מחוץ לשער היו גן עדן לילדים. צלחת עוף קר נמכרה בפרוסות – בכסף הכיס היינו קונים חמש עד עשר פרוסות, טובלים ברוטב, אוכלים עד שהחריפות מדגדגת בלשון, ומחייכים תוך כדי לעיסה. אז, הקיץ הרגיש אינסופי, הימים זרמו לאט, והפינוק הקטן שלפני הצהריים היה כמו שרשרת פנינים קרירה, השזורה בזיכרונות הכי רעננים של הילדות.
היום, הכנתי את המנה הזו שוב – אלא שכאן, במזרח התיכון, הבריזה היבשה מחליפה את הלחות החמה של סצ'ואן, אז הפחתתי את הצ'ילי והוספתי יותר חמיצות. הקרנצ'יות המתוקה של בצל סגול, הרעננות של ליים, המרירות העדינה של כוסברה, ורכות העוף – נשזרים יחד כמו מנגינה מוכרת עם בית חדש ורענן.
הערה מעולם הרפואה הסינית
ברפואה הסינית המסורתית, לעוף יש טעם חריף והוא נכנס לערוצי הטחול והקיבה. הוא מחמם את המרכז, מחזק את הצ’י, מזין את המהות ומחזק את מח העצם. בקיץ, צריכה מתונה של עוף לא רק מזינה את הצ’י והדם, אלא – בשילוב עם טעמים חמוצים וחריפים – מסייעת להמריץ את הטחול והקיבה ולפזר את העייפות של חום הקיץ. הדבר מהדהד את דברי ה-חואנגדי נייג’ינג (Suwen 素问), האומר: “בקיץ הארוך, אנשים נוטים למלאות באזור ה־ג’יאו האמצעי; יש להזין את הטחול בטעמים עדינים, בסיוע חמוץ וחריף.”
מתכון מהיר
1. שימי את העוף במים קרים עם בצל ירוק, ג'ינג'ר ויין בישול. בשלי כ־30 דקות על אש נמוכה.
2. הוציאי, צנני ופוררי בידיים.
3. בקערה, ערבבי שום קצוץ, בצל ירוק קצוץ, שומשום, פפריקה מתוקה וטבעות צ'ילי; שפכי מעל שמן חם לשחרור הארומה. הוסיפי ½ כפית מלח, 2 כפות סויה, כף סוכר, 2 כפות חומץ אורז, מיץ מחצי ליים ו־3–4 כפות ממי הבישול של העוף; ערבבי היטב.
4. ערבבי את העוף עם הרוטב, קשטי בכוסברה והוסיפי כמה פרוסות לימון.
במהפכה אחת בקערה – החמוץ פוגש את החריף, הריח מתפשט באוויר – כאילו החזקת בעדינות את זנבו האחרון של הקיץ בכף ידך. 
