כידוע, הסינים הם אומה של אוהבי-תה. מנָהג המונית ועד למנהל הבנק, לאן שלא תפנו בסין, תמיד תראו ליד כל סיני תרמוס קטן עם עלים חלוטים הצפים בתוכו. תרבות התה הסינית עשירה מאין כמוה, ואין מקום בעולם שבו תמצאו מגוון רב יותר של הצמח הזה – ושל דרכים לעבד ולהגיש אותו. ההבדלים נטועים בעיקר ביבול שממנו נלקח התה ובתהליך ההתססה החלקית/מלאה/ללא-התססה שעבר.
אך מהו בעצם צמח התה? לצמח שממנו מכינים תה קוראים קמליה סינית (Camelia sinensis). מקורו בדרום-מערב סין, שם שימש כמשקה רפואי. בזמן שושלת טאנג הסינית (618 עד 907 לספירה), הוא הפך למשקה יומיומי פופולארי והתפשט בכל מזרח אסיה.
כיום, לאחר אלפי שנות תרבות תה, מחולק התה הסיני לחמש קטגוריות לפי צבע התה והשפעתו על הגוף. שימו לב: לתה שאנו קוראים לו תה שחור (דהינו התה ה"רגיל", על שם צבע העלים שלו), בסין קוראים תה אדום (על שם צבע הנוזל).
להלן הסוגים:
- תה ירוק – תה שלא עבר התססה. קריר ובעל טעם מעט מריר ועפיץ. מתאים לשתייה בקיץ, במזג אוויר חם ולח. לא מתאים לאנשים הסובלים מ"קור פנימי" (מונח שגור ברפואה הסינית), מכאבים בבטן וכיו"ב.
- תה אולונג (oolong) – תה מותסס-למחצה. קריר, מעט מריר ומתקתק, פירותי עם ניחוחות דבש, או לחילופין עצי וסמיך עם ניחוחות קלייה. ממיס שומנים טוב, עוזר לעיכול לאחר ארוחות גדולות, ולכן ידוע בסין כתה דיאטטי. מתאים לשתייה בסתיו ובחורף. לא מתאים לאנשים הסובלים מ"קור פנימי" וכאבים.
- תה אדום (מה שקרוי במערב תה שחור) – תה מותסס לחלוטין. חמים, קצת מתוק ופרחוני. מתאים לשתייה בחורף ובאביב. מתאים גם לאנשים הסובלים מ"קור פנימי" וכאבים.
- תה שחור – תה מותסס לחלוטין. חמים, מעט מריר, עם נגיעות עשבוניות. בגלל אופן ההתססה שלו, מומלץ מאוד לשתות תה ישן מסוג זה. מתאים לשתייה בחורף ובאביב, וגם לאנשים הסובלים מ"קור פנימי" וכאבים.
- תה יסמין – תערובת בלתי-מותססת של תה ירוק עם פרח היסמין. קריר, מעט מריר. מתאים לשתייה בקיץ כאשר מזג האוויר חם ולח. לא מתאים לאנשים הסובלים מ"קור פנימי" וכאבים.
את התה מומלץ תמיד לשתות לאחר ארוחה ולא לפניה, שכן שתייה ממושכת של תה על בטן ריקה עשויה לגרום לבעיות בבטן.
לבריאות!