כשהייתי ילדה, הייתי צופה בסבתא שלי מבשלת אוכל מסורתי. היא נהגה לחלוק אתי עצות בישול: בשר הולך עם סלרי, לא לערבב בצל ירוק עם דבש, צריך לאכול יותר ג'ינג'ר (זנגביל) בקיץ ויותר צנון בחורף, ועוד. אחרי שגדלתי והתאהבתי בבישול, שמתי לב שבבישול הסיני, ובייחוד עם בשר, תמיד יש ג'ינג'ר.
בתחילה חשבתי שזו סתם מסורת קולינרית, אבל לאחר שלמדתי רפואה סינית מסורתית, גיליתי שיש סיבות טובות לשימוש הנדיב בג'ינג'ר במטבח הסיני. ג'ינג'ר ממריץ את אנרגיית ה"יאנג" (yang qi) שלנו, ביכולתו לחמם את הבטן ולרפא בחילה, הוא מנטרל את הניחוחות הלא נעימים ואף את הרעלנים שלעתים מתלווים לבשר, ועוד.
לג'ינג'ר יש תפקיד חשוב ברפואה הצמחית הסינית. אנשים כיום אוכלים יותר מדי אוכל קר, והג'ינג'ר עוזר לשמור מפני "קור פנימי" (מונח שגור ברפואה הסינית). בנוסף, הוא גם מסייע למניעת בחילות בוקר אצל נשים הרות.
הרפואה הסינית המסורתית גורסת שעדיף לאכול ג'ינג'ר בבוקר ולא בערב. תה ג'ינגר מרענן בבוקר יעורר ויחמם את גופכם, ויזריק בכם מרץ. יש לחתוך שלוש פרוסות ג'ינג'ר, לקצוץ אותן, ולשים בכוס עם מים רותחים. כשהחליטה מתקררת, יש להוסיף כפית דבש, ואז לשתות את המיץ ולאכול את הג'ינג'ר עצמו.
שימו לב: לא מיועד לילדים מתחת לגיל 16.
לרוויה!